גם כיום, חמישים שנה לאחר שנתגלה, מעורר הריטלין מחלוקות רבות. חסידי הריטלין יאמרו כי הוא התרופה היעילה ביותר לטיפול בהפרעות קשב וריכוז. מקטרגיו יטענוכי קיימים פתרונות אלטרנטיביים-טבעיים שיכולים לספק את המענה ההולם, כאלה אשר השימוש בהם אינו מסב נזקים, בטווח הרחוק, למבנה תאי המוח ולאופן התפקוד שלהם. מהו הריטלין ומהן אותן סגולות המיוחסות לו אשר הפכו אותו לכה פופולארי? מדוע בכל זאת קמו לו מתנגדים רבים? מאמר זה נועד לספק תשובות לשאלות אלה.
סקירה קצרה על אודות הריטלין
ריטלין הוא שמה המסחרי של המתילפנידייט, תרופה פסיכיאטרית הניתנת למי שאובחנו כבעלי הפרעות קשב וריכוז. הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה נוירו-פסיכיאטרית המתבטאת בחוסר איזון במוליכים עצביים במוח (כמו דופמין ונוראדרנלין). חוסר איזון זה משפיע על פעילותו הנורמטיבית של המוח, מה שבא לידי ביטוי בקשת רחבה של סימפטומים שכולים לנוע מפזרנות, היסח דעת וחוסר ריכוז ועד לפעלתנות יתר, לשכחה של משימות ולחוסר יכולת לשבת במקום אחד זמן רב מידי. המתילפנידייט משפיע על מערכת העצבים המרכזית על-ידי העלאת רמת הדופמין באופן משמעותי באונה הפרונטאליתשל המוח. כך למעשה, תחת השפעת הריטלין פוחתים הסימפטומים של הפרעות הקשב והריכוז, והתנהגותם של הסובלים מהן מתקרבת לזו של אלו שלא אובחנו כסובלים מההפרעות. עד לפני כשנה, ניתן הריטלין לבני 6 שנים ומעלה, שאובחנו על-ידי פסיכיאטר או נוירולוג כבעלי הפרעות קשב וריכוז. החל מפברואר 2011, עלסמך הנחייה שפרסמה הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית, הרי שרופאים רשאים על-פי שיקול דעתם להנפיק למטופלים בני 18 ומעלה המעוניינים בכך מרשם לריטלין, זאת במידה ונראה להם כי לנטילת התרופה יכולה להיות תועלת עבור המטופל, וכי במקביל הסיכון הכרוך בנטילתה עבור המטופל הוא שולי.
ריטלין: בעד ונגד
וויכוחים רבים ניטשים עד היום סביב הריטלין, בין מתנגדיו לתומכיו, והכרעה בסוגיה איננה נראית באופק. יתרונותיו של הריטלין הם ברורים: הוא נמצא כיעיל מאוד בשיפור רמת הקשב והריכוז של בין 75 ל-90 אחוז מהסובלים מהפרעות בתחום זה, ויש הטוענים כי נתון זה הופך את הריטלין לפתרון האפקטיבי ביותר להתמודדות עם הפרעות קשב וריכוז. המבקרים את הריטלין לעומת זאת טוענים קודם כל כי ככל תרופה, גם נטילת ריטלין כרוכה בתופעות לוואי ובהיווצרות נזקים גופניים לטווח הרחוק. מעבר לכך, גורסים מתנגדי הריטלין, מדובר בסם של ממש (החוק בישראל מגדיר את הריטלין כתרופה נרקוטית) שעלול להוביל להתמכרות ולפיתוח תלות של הסובלים מהפרעות קשב וריכוז בתרופה. לא רק זאת אלא שמבקרי הריטלין מתנגדים להיעדר הפיקוח שקיים כיום במתן התרופה, אשר במסגרתו גם כאלה שלא אובחנו כבעלי הפרעות קשב וריכוז יכולים לבקש מרופא המשפחה שינפיק להם מרשם רק כדי שיוכלו להתרכז טוב יותר ולשפר את רמת ביצועיהם ויכולותיהם הקוגניטיביות. היכן נמצאת האמת? היא כנראה נמצאת איפשהו באמצע ותלויה בעיני המתבונן.